פרשת ראה
ברכה וקללה מחידושי הדב"ש
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם...
למה נאמר בברכה - אשר תשמעו, ובקללה נאמר אם לא תשמעו?
אמרו ז"ל "שכר מצוה - מצוה" וגם "מצוה גוררת מצוה - עבירה גוררת עבירה".
לכאורה, נראות שתי האמרות הללו זהות - אך נראה לי לפרש בס"ד שחז"ל דיברו כאן על שני עניינים שונים.
מצוה גוררת מצוה
אם אדם חי בעולמה של תורה, אזי רגיל הוא לקיים מצוות, הוא רואה בכך דרך חיים רגילה - שויתי ה' לנגדי תמיד - מובן לו מאליו שחייבים לקיים תורה ומצוות כי זו תכלית ביאתנו לעולם הזה. ועל כן - מצוה גוררת מצוה.
לעומתו, אדם החי בעולמו של החומר ורואה רק את תענוגות הגוף כתכלית של העולם הזה, כדברי הנביא ישעיה "וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, הָרג בָּקָר וְשָׁחט צאן, אָכל בָּשָׂר, וְשָׁתוֹת יָיִן; אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת. אזי מובן שאינו שם את ה' לנגדו, קיום מצוות לא בראש מעיניו, רגיל הוא בלעשות עבירות ואינו רואה בכך שום בעיה. על כן - עבירה גוררת עבירה.
וכך אומר הזהר הקדוש (וישלח קע"ה:)
רבי יהודה פתח ואמר, (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה' וגו', - כל ארחוי דקב"ה כלהו ישרים וארחוי קשוט, ובני עלמא לא ידעין, ולא משגיחין על מה אינון קיימין, ועל דא וצדיקים ילכו בם, בגין דאינון ידעין ארחוי דקב"ה ומשתדלי באורייתא, דכל מאן דאשתדל באורייתא איהו ידע ואזיל בהו, דלא סטי לימינא ולשמאלא, ופושעים יכשלו בם, אלין אינון חייבין דלא משתדלי באורייתא, ולא מסתכלן בארחוי דקב"ה, ולא ידעין לאן אורחי אזלין, ובגין דלא ידעי לאסתכלא, ולא משתדלי באורייתא, אינון כשלי בהו באינון ארחוי בהאי עלמא ובעלמא דאתי.
תרגום:
רבי יהודה פתח ואמר, (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה' וגו', - כל דרכי הקב"ה כולם ישרים ודרכיו אמת, ובני העולם אינם יודעים ואינם מתבוננים על מה הם קיימים (כי רק על חסדיו הם מתקיימים בעולם). ועל כן 'צדיקים ילכו בם', לפי שהם יודעים את דרכיו של הקב"ה ועוסקים בתורה, שכל מי שעוסק בתורה הוא יודע והולך בדרכיה, ואינו נוטה לימין ולשמאל. ,ופשעים יכשלו בם'- אלו הרשעים שאינם עוסקים בתורה, ואינם מתבוננים בדרכי הקב"ה ואינם יודעים להיכן הדרכים הולכות, ולפי שאינם יודעים להתבונן ואינם עוסקים בתורה, הם נכשלים באותן הדרכים בעולם הזה ובעולם הבא.
שכר מצוה, מצוה
אם תקיים מצוה, השכר שלך הוא קיום מצוה נוספת.
ידוע שאדם חולה מאוד - פטור ממצוות, עני - קשה לו לקיים מצות צדקה, אונן - פטור מתפילות... וכן על זו הדרך
אומר לנו הקב"ה "ראה אני נותן לך ברכה... אשר תשמעו אל מצוות ה'... ומפרש רש"י: אשר תשמעו - על מנת תשמעו. מבטיח לנו הקב"ה לשלוח לנו ברכה על מנת שנקיים את מצוותיו. אם נקיים תורה ומצוות, הוא ית' ידאג שנוכל לקיים עוד מצוות בכך שישלח לנו ברכה - בריאות, עושר, חיים ארוכים - שלא נהיה טרודים בצרות ונוכל לקיים את המצוות בנחת וברווח.
זו כוונת חז"ל באומרם "שכר מצוה, מצוה" - תקיים מצוה אחת והקב"ה יתן לך את כל התנאים לקיים עוד מצוה אחת ועל זו הדרך.
