אין סעודת חג אלא ביין ובשר,

על כן אנחנו נוהגים לערוך את סעודות החג במיטב הבשרים מלווים כמובן במיני סלטים כמו בשבת.

 

אך ידוע ומפורסם בקרב קהילות ישראל המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.

 

טעמים רבים הובאו למנהג זה, מהם על דרך הפשט, מהם על דרך הרמז (ראשי תיבות וכד'),מהם על דרך המוסר ומהם על דרך הסוד. הטעמים המפורסמים יותר למנהג הם:

​

א. חג השבועות הוא חג מתן תורה, וכיוון שהתורה נמשלה לחלב, שנאמר: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים, ד, י"א), נוהגים באכילת מאכלי חלב .

ב. בשבועות ניתנה התורה, ובמתן תורה הוזהרו בני ישראל על כל התורה: איסור נבלה ומצוות השחיטה, דיני הכשר הבשר וכד', וכיוון שלא יכלו באותו יום להכין את כל הדרוש לאכילת מאכלי בשר, בעקבות דיני ההכשר החדשים שקיבלו, הוכרחו לאכול מאכלי חלב.

ג. בפסוקי קרבנות החג (במדבר, כח, כו-לא) נאמר: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם וגו'" - ראשי התיבות של "חדשה לה' בשבועותיכם" הם חלב, והרי רמז לאכילת מאכלי חלב בחג זה.

ד. גם מעשה של יעל בסיסרא קשור למנהג זה, אנו רואים שיעל משנה מבקשתו של סיסרא ובמקום להשקותו במים, היא משקהו חלב. לעומת המים, החלב מהווה מקור חיים התואם את המציאות האנושית. המשלת התורה הן למים והן לחלב , תבואר כביטוי לשתי דרכי הנהגה אלוהיות את המציאות. האחת ממקור החיים שמן השמים, והשנייה ממקור החיים שמן הארץ. כוח החיות שמן הארץ, בהיותו הוא עצמו בעל הופעה גופית, הוא מעצים את הכוחות הגופיים שבנו לתת להם מעוצמת המקור המחייה. ועל כן אנחנו נוהגים לאכול לאחר תיקון ליל שבועות והתפילה, ארוחה קלה חלבית ללא לחם על בסיס עוגות חלביות ושתייה חמה (את סעודת החג נקיים בצהריים לאחר המנוחה)

 

אחת מהעוגות המסורתיות לרגל חג השבועות הינה הפרקה העשויה מסולת, חמאה ודבש