ההלכה קובעת את הדרך אותה אנחנו חייבים לשמור ובה אנחנו צריכים ללכת, אך המנהג קובע איך לנהוג בה. המנהגים, הם שמלווים אותנו בחיי היום יום. הם שמציירים את דמותנו. תינוק יודע שפה כי הוריו מדברים אותה. אין לפסול מנהגו של אחר, אך אין למחוק ולאבד מנהגו שלו עצמו לטובת האחר. חובה על האדם לשמור על מנהג אבותיו כי זה הוא החוט המקשר, בנוסף לשם משפחתו, בין בני אותה משפחה.

Antoine Lavoisier כימאי צרפתי מהמאה ה- 18, קרוי אבי הכימיה המודרנית  גרם למהפכה מדעית בזמנו והביא לדחיקתם הצידה של חוקי האלכימיה הישנים. הוא ”גילה” סוד הטבע וקבע את מה שנקרא על  שמו " חוק   Lavoisier" עד היום הזה האומר ש "כלום לא נברא, כלום לא הולך לאיבוד, הכול משתנה." לא ברור אם הוא התכוון בקביעתו זו על המצב של לאחר בריאת עולם או לפני בריאתו.

גילוי מהפכני זה היה ידוע לחכמי הקבלה מימים ימימה, ואף לימדו אותנו דבר נפלא והוא, שכל שינוי ו/או יצירה חדשה, נגרמים על ידי  הוספה על המצב הקיים ולא על ידי חיסור או ביטול של המצב הקודם. המנהגים הם יצירה אדירה, לא בריאה חדשה. אנחנו מקבלים אותם במתנה מאבותינו מדור לדור.

נכון הוא שעל פי ההלכה, אשתו של אדם חייבת לנהוג על פי מנהגי בעלה ואף מן הראוי שתעשה התרת נדרים על מנהגי בית אביה. אך יש ללמוד ולשלב את מנהגי שני בני הזוג, להוסיף אחד על השני ולא לבטל אחד את השני.

​