פרשת פיקודי

פרשת פיקודי

איזה תיקון תיקן משה רבנו כשהקים את המשכן ? מתוך ספר בשנה ההיא

אמר רבי אבא בר כהנא (מדרש רבה בראשית י"ט, ז'): בתחילה שכינה היתה בתחתונים,
כיון שחטא אדם הראשון, נסתלקה שכינה לרקיע הראשון
חטא קין, נסתלקה לרקיע השני
דור אנוש לשלישי
דור המבול לרביעי
דור הפלגה לחמישי
סדומים לשישי
ומצרים בימי אברהם אבינו סילקו את השכינה לרקיע השביעי.

וכנגדן עמדו שבעה צדיקים משכו את השכינה בחזרה:
עמד אברהם והורידה לרקיע השישי
עמד יצחק והורידה מן השישי לחמישי
עמד יעקב והורידה לרקיע הרביעי
עמד לוי והורידה לשלישי
עמד קהת והורידה לשני
עמד עמרם והורידה לרקיע הראשון
עמד משה רבנו ובאמצעות המשכן הוריד את השכינה מלמעלה למטה.

ומשחטאו...
אמר רב יהודה בר אידי אמר רבי יוחנן (ראש השנה לא):
עשר מסעות נסעה השכינה:
מהכפורת לכרוב, ומהכרוב לכרוב השני ומהכרוב השני למפתן ומשם לחצר
ולמזבח ולגג ולחומה ולעיר ולהר ולמדבר ומהמדבר עלתה וישבה במקומה.

וכנגדן גלתה הסנהדרין:
מלשכת הגזית לחנות, ומהחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא,
ומאושא ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית
שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.

אמר ר' יוחנן: ומשם עתידים ליגאל...
כפי שאומר רשב"י (זוהר שמות צט): שהמשיח יתגלה תחילה בארץ הגליל, מכיוון שהיא המקום הראשון שנחרב בארץ ע"י אשור.


שמח תשמח מאת ר' רחמים ארבל

פרשת פיקודי מסיימת את ספר שמות העוסק בשלושה נושאים עיקריים. יציאת מצרים. מעמד הר סיני ובניית המשכן.
פרשתנו עוסקת בדין וחשבון שמשה רבינו נותן לעם על בניית המשכן. והנה נעלם ממשה 1775 שקלים
ולא זכר למה שימשו במשכן. והמלעיזים בשוליים החלו לדבר. ואז אורו עניו של משה ונזכר שנעשה בהם שימוש - ווים לעמודים. מכאן אנו לומדים שכל מי שממונה על כספי ציבור חייב הוא לתת דו"ח מפורט לציבור. אפילו אם יואמרו לו נאמן אתה עלינו. לא ישמע להם. מי כמשה רבינו נאמן הוא מכל האדם. אנו נכנסים לחודש אדר ב' שבו נחגוג את חג הפורים. "משנכנס אדר מרבים בשמחה ומשנכס אב ממעטין בשמחה "
סימן הוא שאפילו באב רק ממעטין. וזו עבודה עצמים יום יומית. וחז"ל אומרים לנו איך שאדם מודד כך מודדים לו. נשמח את האחר כדי שתבוא גם עלינו השמחה. ולא נהיה כאותו יהודי מר נפש ומדוכדך, שהלך לרב כדי שידריך אותו כיצד לשמוח. הציע לו הרב ואמר שבעיירה ישנו קרקס גדול ושם מופיע להטוטן ואקרובט שגם מצחיק את הציבור בכל מיני בדיחות. אמר לו הרב לך לשם פעם בשבוע ותשמח לך. ענה אותו יהודי כב' הרב הלהטוטן שם בקרקס זה אני.
ומחיי היום יום שלנו אנו רואים ושומעים כל כך הרבה אנשים מפורסמים שאין להם שמחת חיים. אם נעבוד על מידת הביטחון ודאי ה' ישלח לנו שמחה. כי המילה דאגה יש בה את כל האותיות מ א' עד ה' חוץ מהאות ב' שאנו זקוקים לה מאוד שפותחת את המילה ביטחון. וע"כ אומרים "בטח באחד ואל תפחד"