פרשת שלח לך

פרשת שלח לך

נחל אשכול מאת שמואל אטלי

אנו רואים בפרשה כי המרגלים כשהגיעו לארץ ישראל באו "עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים" וכו'.. ולאחר מכן התורה מציינת כי "למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול"

ראיתי שואלים בשם הגאון מוילנא - איך התורה ציינה שהם הגיעו לנחל אשכול אם המקום נקרא נחל אשכול רק אחרי שהגיעו לשם.
שאלה זו תמוהה - מצאנו כמה וכמה מקומות שהתורה קראה להם בשם מסויים עוד לפני שנקבע כך שמו - מקומות כמו "בית אל" שמוזכרת עוד בפרשת לך לך (יב' ח', יג' ב') למרות שרק יעקב קרא לה בשם זה, או העיר צוער שנקראה כך בזמן שלוט ברח אליה בהפיכת סדום, ושם זה מוזכר עוד לפני כן במלחמת ארבעת המלכים.

מכל מקום - הכלי יקר מקשה בצורה שונה במקצת הוא מקשה מכוח הילקוט - שבו כתוב במפורש כי אותו מקום נקרא אשכול עוד בתקופות קדומות יותר..

הגר"א (שכפי שאמרנו - הקשה בסגנון אחר, אך ניתן "להלביש" את תירוצו על קושית הכלי יקר) מתרץ כי בתחילה המקום נקרא 'אשכל' - על שם 'ענר אשכל וממרא', ולכן כתוב בתחילה כי הם הגיעו ל"נחל אשכל" - בכתיב חסר, משא"כ אח"כ כשכרתו את האשכול - אז נקרא שמו "נחל אשכול" - בכתיב מלא - כיון שכעת זה גם על שם האשכול (האות ו' מרבה עוד פירוש לשם, מעין הריבוי שמוזכר בגמ' לגבי "בסכות"-"בסכת" ש'בסכת' זה אחד ו'בסכות' זה שניים ).

הכלי יקר מתרץ כי באמת שמו של המקום נקרא אשכול, ומה שהוסיפו אליו עכשיו היה שמעתה הוא נקרא "נחל אשכול", וזאת לרמוז בשבחה של ארץ ישראל - בד"כ הענבים הטובים גדלים יותר בהרים מאשר בנחלים, כך שאם רואים שהנחל מפורסם באשכולותיו, ק"ו שהגפנים שנמצאים בהרים יהיו טובים.

ונסיים במשהו נחמד:
יהושע וכלב מרגיעים את העם ואומרים שנוכל לנצח אותם "כי לחמנו הם"..
הגמ' אומרת שלחם רגיל צריך לאכול עם מלח - כיוון שהוא לא נקי (חסר טעם) וצריך לברך על משהו טעים (לפי הפשט).
עכשיו.. בלחם שלהם - במן - זה לא שייך שלא יהיה נקי, וממילא אוכלים אותו ללא צורך במלח.. לזה התכוון כלב - אנחנו נאכל אותם בלי מלח..