פרשת קרח

פרשת קרח

המחלוקת  מאת נתנאל אטלי

מטרת הוויכוח והמחלוקת
אמרו חכמינו במסכת אבות: "איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו". נשאלת השאלה מדוע לא אמרו חכמים את שמות שני החולקים כלומר: מחלוקת קרח ומשה, כשם שאמרו "מחלוקת הלל ושמאי"?

מסביר הגאון מוילנא, שקרח ועדתו היו חלוקים ומפולגים בינם לבין עצמם, זה מושך לכאן וזה לכאן, כי לכל אחד היה עניין פרטי משלו במחלוקת זו, והם התאחדו רק למטרת המחלוקת בלבד. לכן לא כתוב "מחלוקת קרח ומשה", כי המחלוקת לא היתה עם משה אלא בינם לבין עצמם.

ועל דבריהם של חכמים "איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו" מסביר ה"שפת אמת": במחלוקת לשם שמים ישנה נקודה אחידה ומשותפת בין היריבים והיא הכוונה לבירור האמת, "לשם שמים". אבל במחלוקת שאינה לשם שמים אין כל נקודה של קירבה בין הצדדים אלא המחלוקת נוצרה כדי להתנצח אחד עם השני.

גם אנו מתווכחים לפעמים אחד עם השני בבית, בסניף ובבית הספר. צריך לזכור שלויכוחים ומחלוקות אלו צריכה להיות מטרה אחת, והיא לברר את האמת, ולא מטרה של מחלוקת, פירוד והתנצחות של אחד על פני השני. כמובן צריך לדעת, בזמן ויכוח, לשמוע ולהקשיב לדברי השני ולתת לו לסיים את דבריו בנחת.

המחלוקת - מכשול גם לצדיקים
ויִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן במדבר טז, א
און בן פלת היה אחד מראשי החולקים על משה ואהרון, שהרי מכל חמישים ומאתיים נשיאי העדה רק שמו הוזכר. ברם, בסופה של המחלוקת אין אנו שומעים דבר וחצי דבר על מה שקרה לאון בן פלת.

בעקבות זאת מספרת הגמרא בסנהדרין (קט:) אמר רב: און בן פלת אשתו הצלתו. אמרה לו: מה יוצא לך מזה (מהשתתפותך במחלוקת קרח)? אם מר (משה) הרב - אתה תלמיד, ואם מר (קרח) הרב - אתה תלמיד!
אמר לה: מה אעשה? עמהם (עם בני עדת קרח) הייתי בעצה ונשבעתי עמהם. אמרה לו: שב באהלך, שאני מצילה אותך. השקתו יין והרוותו (השקתה את בעלה יין לרוויה) והשכיבתו בתוך האהל. ישבה על הפתח וסתרה (ופרעה) שערותיה. כל מי שבא לקרוא לאון בן פלת, כדי להתיצב כנגד משה ואהרון, ראה אותה (שהיא פרועת שער) וחזר. את קרח ועדתו בלעה האדמה ואון בן פלת ניצל.

מסיפור זה ניתן ללמוד שאנשי עדת קרח היו צנועים וחסידים וחזרו אחורה שלא להסתכל בשערות ראשה של אשה.
אנו רואים עד כמה קשה המחלוקת, שאפילו אנשים גדולים וצדיקים כעדת קרח, נשיאי העדה, נפלו בה. אנו יכולים ללמוד מכך, שאדם יכול להקפיד מאד על מצוות שבין אדם למקום ולהיות צדיק גדול המדקדק על כל קוצו של דין, ובכל זאת להיות אדם שאצלו התחום של בין אדם לחברו מכוער מאד ולוקה בחסר. ובעזרת ה' נמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.