'רבי כלפא גיג

רבי כלפא גיג' קשור למשפחתנו מצד אמו, מרת רנה לבית זרביב מן דאר רבי כלפה זרביב, נ"ע

אחד מגדולי רבני אלג'יר, חי בקונסטנטין במאה ה-19 בתקופה אשר בה החלו בעוה"ר רבים מבני ישראל לצאת מן הדת, לפיכך בהרבה מקומות הוא מוכיחם על פניהם, בשוא מכנה אותם בשם מתפלספים או libres penseurs (חושבים חופשיים או חופשיים מכל)

בספריו הוא מתגלה במלא יקר תפארת גדולתו, במעלת נשמתו הקדושה, וביופי וחן תכונות נפשו המוסריות. הוא מתגלה לפנינו במלא הדר יקרת חכמתו, בכישרונותיו הנפלאים בדרכי הדרוש, בבחינ "ואת עלית על כולנה", בקיאותו העצומה בכל מכמני התורה, במקרא ובתלמוד, בזוהר ובספרי המקובלים, כשהוא שולט בהם שליטה מלאה ללא מיצרים.

ניכרת ענוותנותו הרבה של הרב, וכה הוא כותב: "אנכי הפחות שבערכין, בדברים שאין להם שיעור להיותי נערך עם גדולים ח"ו לדבר כזה נגד מלכים ולא אבוש, ואם שגיתי אתי תלין משוגתי, וה' יכפר בעדי, הוא יודע תעלומות לבי ומצפוני".

דרכו בקודש של הרב המחבר זצ"ל, בדרך כלל, לפתוח כל דרוש באיזה מאמר חז"ל או בלשון הרמב"ם ביד החזקה וכי"ב, עליו הוא מקשה כמה קושיות ומדקדק כמה דקדוקים. כדי ליישב את קושיותיו, הוא מקדים להביא מאמר אחר, שבדרך כלל אין לו שום קשר למאמר שקדם לו, וגם עליו הוא מקשה כמה קושיות ומעיר כמה הערות. וכן על זו דרך, הוא מביא כמה מאמרים והדקדוקים שיש בהם; עד שלבסוף הוא מיישב את קושיותיו על המאמר האחרון, בדרך ארוכה ומבוארת לפרטי פרטים.
מאותו תירוץ הוא מוציא איזה יסוד הנצרך לעניין הדרוש ההוא ועל פי אותו יסוד, הוא חוזר לתרץ אחת לאחת את כל קושיותיו על המאמרים הקודמים. וכך נמצא את הרהמ"ח כשהוא חורז ממקרא למשנה, ממשנה לתלמוד, מתלמוד לזוהר ומזוהר לדברי המקובלים וכו', בפלפול עצום וחריף עד שאפשר לומר עליו, שמה שעשו חכמים אחרים בסוגיות התלמוד ההלכתיות, עשה הרהמ"ח באגדות התלמוד ובסודות הקבלה. וכאשר מתחדש איזה חידוש או הערה תוך כדי העתקתו איזו הקדמה מדברי חז"ל , הוא כותב אותו בתוך אותה הקדמה ומקיף אותה בסוגריים עגולים ופותח אותו בראשי תיבות כג"ן שכנראה פתרונו כלפא גיג' נ"י.

​מחיבוריו:
כגן רוה פירושים ודרושים על יסודי התורה ועל משנה תורה לרמב“ם לאור תורת האר"י ז"ל והתיקונים
כגן ירק פירוש על תיקוני הזהר הקדוש אותו לומדים בקביעות בישיבת המקובלים - בית אל בירושלים
כגן עדנים על הש"ס והרמב"ם
כגן רטוב על עץ חיים לרבנו האר"י הקדוש

​תמצית מתוך דבריו של הרב מאיר אביטבול מייסד ומנהל מכון בני יששכר ירושלים, בהקדמתו ל ספר "כגן רוה" של הרהמ"ח (לעניות דעתי, אני המעתיק ,יתכן גם שהאות נון פתרונה נג'ימה שהרי כל יוצאי ירך משפחת רבי אליהו גיג' זצ"ל אבי רבי כלפא, נקשרים לכנוי - מן דאר בן נג'ימה, והוא בעצמו קרא לספרו "פרי אגן" - פרי אליהו גיג' נג'ימה)

'רבי כלפא גיג

בעל הגנים