חייב אינש לבסומי בפוריא

עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי...

לדברי הרב אמנון יצחק שליט"א, אחת הסיבות היא כדי להגיע לדרגה של עבד ה' ללא שימוש בשכלו על מנת לקבוע מי ארור ומי ברוך, אלא לדעת שארור המן וברוך מרדכי כי כך אמר לנו רחמנא מפי שלוחיו.


על אותו משקל, אנו אומרים כל יום בסוף פרשת הקורבנות בענין הקטורת:

תני בר קפרא: אחת לששים או שבעים...ועוד תני בר קפרא: אילו היה נותן בה קרטוב של דבש, אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. לכאורה סיבה שכלית טובה שאין להוסיף דבש לאחד עשר סממני הקטורת כי אז ריחה יהיה יותר מדי חזק  (ריח של קרמל שרוף) ואין אדם שיוכל לעמוד במקדש מפני הריח.

אך ממשיך ושואל: "ולמה אין מערבבין בה דבש?" מה פשר השאלה? הרי כבר נתן לנו סיבה טובה המתקבלת על השכל - מפני ש"אין אדם יכול לעמוד בפני ריחה"! אלא שהסיבה האמיתית לא מבוססת על השכל או על הידע. הסיבה האמיתית היא: ”כי התורה אמרה“

על דרך זו גם, ביקש דוד המלך ע"ה "טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי" תהילים קי“ט אני מאמין במצוותיך, טעמם השכלי אני יכול להשיג, אך את טעמם האמיתי, את הטוב טעם, אותו למדני.

אומר רבנו המרח"ו טעם נוסף על דרך הסוד וזה לשונו:

"לעולם תוך הקליפה יש ניצוץ של קדושה המאיר בתוכה ומחיה אותה. לכן צריך לומר ברוך המן, להמשיך אל הניצוץ ההוא אור, ולכן צריך בלא כוונה, אחר שהוא שיכור ויצא מדעתו, שאם יהיה ח"ו בכוונה, יאיר גם אל הקליפה ח"ו."