ארבעים יום וארבעים לילה

עמד מרע"ה במרום לקבל את תורה מפי הגבורה

מקרא מגילה   משתה   משלוח מנות   מתנות לאביונים  


המספר ארבע מסמל את ארבעת העולמות אבי"ע (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה) וארבעת היסודות של העולם הזה ארמ"ע (אש רוח מים ועפר). כמו כן, כל עולם מתחלק לעשר ספירות שסימנם כח"ב חג"ת נהי"מ (כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד,מלכות) ושקיימות ארבע בחינות בהן העולם נוהג וסימנן דצח"מ  (דומם, צומח, חי, מדבר)


דומם - אינו חש דבר כלפי עצמו וכל שכן כלפי אחרים 

צומח - חש במעט כלפי עצמו (הפרח יפנה לשמש לקבל אור; ישלח, אך בצורה מוגבלת, שרשים בחיפוש אחר מקור מים) אך לא חש דבר כלפי זולתו. 

חי - החיה או הבהמה דואגת מאוד לעצמה, היא תדאג לקרובים ביותר אליה אך לזמן מוגבל, אבל אינה חשה או משתתפת בצערו של האחר. 

מדבר - האדם דואג מאוד לעצמו (אין אדם מת וחצי תאוותו בידו) אך חש בצער או שמחת חברו ואף משתתף בו.  


בפורים, אנו מצווים לקיים ארבע מצוות המסמלות את ארבעת הבחינות הנ"ל 

מגילה - מיקיימים את המצווה אך לא חשים עדיין את שמחת החג 

משתה - מתחילים לחוש את ההנאה שבחג, אך עדיין רק במסגרתנו הפרטית 

משלוח מנות  - כבר יוצאים מחוץ לבית לקרובים אלינו 

מתנות לאביונים - חשים בצער העניים והנזקקים.  


ארבעת המצוות הנ"ל מקורן בארבעת העולמות אבי"ע, כל אחת לפי שורשה ועל כן כולן מתחילות באות מ' שמספרה 40.  אנחנו מוצאים את מספר הזה 40 בכמה מקומות בכתובים באותו הקשר : 

- ארבעים יום ליצירת הולד 

- ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: "בת פלוני לפלוני סוטה ב . ' מלמד אותנו שהכל בידי שמים. 

- ארבעים שנה במדבר - יצירת עם ישראל, הפיכתו מקבוצת עבדים לעם. 

- ארבעים יום וארבעים לילה - מה מצאה תורה לספר על כך? האם מרע"ה היה זקוק לזמן כה רב כדי ללמוד את התורה, האם לא היה די במאמר אחד מפי הגבורה והוא היה "קולט" את כל התורה כולה? יתרה מכך, הרי ידוע שהמושג של זמן לא קיים בעליונים. 


נראה לי לפרש שהתורה רצתה לרמוז לנו שמשה הגיע להשגת התורה בכל בחינותיה. ארבעים יום מסמלים את עשר הספירות שבכל עולם ועולם (דהינו 10X4) 

לא זו בלבד אלא שהשגתו הייתה לא רק בהבנה וראיה ברורה שהיא מידת היום, אך גם באמונה שלמה באמיתות הדברים שהיא בחינת לילה. 

אמרו חכמים: "עתידים כל החגים להתבטל חוץ מפורים" נראה לי לפרש שתי סיבות לכך:      א. התורה היא סיבת קיומו של העולם שנאמר: "התנה הקב"ה עם מעשי בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתהו ובהו" (שבת פח.), ופורים מסמל את קבלה מרצון וקיום התורה שקיבלו במתן תורה כמו שנאמר: "אמר רבא אף על פי כן הדור קיבלוה בימי אחשורוש כדכתיב 'קימו וקבלו היהודים' - קיימו מה שקיבלו כבר שם". 

ב. פורים מסמל את יישום ארבעת הבחינות שביסוד העולם בשלמותן, גם במידות הדצח"ם שבהן וגם בחינת הכח"ב חג"ת נהי"מ של כל העולמות.