הרבה פעמים נשמעת הטענה, שאתם הדתיים יודעים להסתדר, ואתם מסדרים את ההלכות כפי שנח לכם. בתשובה לטענתם, הבאתי את המשל הבא:
אדם שהזמין לשבת את בנו ומשפחתו, גילה ממש לפני כניסת שבת שבחדר בו אמורים לשהות הנכדים, בקומה א', נשברה הבקליט מאחד מהשקעים.
לא נורא אמר האב, פשוט נסביר לילדים שמצד ימין של השקע הגלוי יש חשמל, ואסור לנגוע.
מה פתאום צעקה האם. פשוט תביא איזולירבנד (נייר דבק מבודד) ותכסה את השקע.
מה זה? שואל הבן שזה עתה הגיע. אני בשום אופן לא מסכים שהילדים ישהו בחדר הזה.
לעומתו אשתו לא הסכימה גם לזה, וביקשה שהילדים לא ישהו בכלל בקומה א'.
מטרה אחת הייתה לכולם, שלא יגרם נזק לילדים. אך פסקו כל אחד בצורה שונה. כל אחד על פי ראיית והבנת המצב.
כך בהלכה. המטרה העיקרית היא להרחיק את האדם מן העבירה. אך כל פוסק, ביודעו את כח היצר הרע, פסק על פי רמת דאגתו שמה יחטא האדם.
