פרשת שמיני

פרשת שמיני

דרכי התקשרות אל ה' מאת נתנאל אטלי

בפרשתנו מסופר על חטא נדב ואביהוא, אשר לקחו "איש מחתתו ויתנו בהן אש, וישימו עליה קטורת, ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם" (י, א), התוצאה היתה חמורה ומידית "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה' " (י, ב).
מה היה חטאם של שני אחים קדושים אלו?

יש הרואים בנדב ואביהוא אנשים עצמאיים השואפים לתפוס את הנהגת העם, ומצפים בחוסר סבלנות למות משה ואהרון. מסופר במסכת סנהדרין (נב.) : "וכבר היו משה ואהרון מהלכין בדרך, ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן. אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקב"ה: נראה מי קובר את מי". שאיפה זו של מנהיגות נבעה מהכרת ערך עצמם, כנראה שהם באמת היו ראויים להחליף את משה ואהרון. ומאחר שנדב ואביהוא היו ברמה רוחנית כל כך גבוהה הרשו לעצמם לעשות מעשים אחדים שיש בהם משום הפרת הוראותיו של משה.

עתה, כשהחליטו להקטיר קטורת ולהביא אש זרה, לא נועצו במשה, ולא חלקו כבוד לאביהם, ונכנסו לקודש שתויי יין ללא רחיצת ידיים ורגליים וללא בגדי כהונה מתאימים. חטאם היה בכך שניתבו לעצמם דרך משלהם, דרך אשר נגדה את הוראותיו של משה.

לפעמים אדם חושב שיש לו דרך משלו להתקשרות עם ה', דרך קלה ונוחה יותר, שכביכול מתאימה לו יותר. צריך לזכור, שהדרך הזו היא טובה וחיובית כל עוד היא דומה אל הדרך שסללו לנו אבותינו להתקשרות עם ה', ואינה סותרת אותה .


חניכת המשכן מאת ברכת שלום

פרשת שמיני בתחילתה, מדברת על עניין חניכת המשכן. לאחר שבנו את המשכן הגיע הזמן לחנוך אותו, להתחיל לתפעל אותו, והחשוב ביותר הוא עניין גילוי השם שנתגלה בתוך המשכן. ולכן כתוב:
"ויהי ביום השמיני, קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל, ויאמר אל אהרון: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקרב לפני ה'" (ויקרא ט, א-ב). נמצא שאהרון צריך להקריב קורבנות.
"ואל בני ישראל תדבר לאמר: "קחו שעיר עיזים לחטאת, ועגל וכבש בני שנה תמימים לעולה, ושור ואיל לשלמים, לזבוח לפני ה', ומנחה בלולה בשמן כי היום נגלה ה' אליכם." (שם, ג-ד)
ז"א שיש כאן שני סוגי קורבנות; קורבן אחד לאהרון הכהן וקורבן אחד לכפרת העם.
"וייקחו את אשר ציווה משה אל-פני אוהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה'. ויאמר משה: זה הדבר אשר ציווה ה' – תעשו, וירא עליכם כבוד ה'." (שם, ה-ו)
כלומר, אתם צריכים לעשות מה שה' ציווה, והציווי של ה' יתברך היה בעניין הקרבת הקורבנות הנזכרים, להקריב אותם לצורך כפרה - כפרת אהרון ובניו וכפרת כל עם ישראל. ואז כאשר התמלאו התנאים הללו - "וירא עליכם כבוד ה'".

צריכים לדעת שעניין גילוי כבוד ה' הוא המטרה שלשמה ברא ה' יתברך את כל הבריאה הגדולה הזאת; את השמיים והארץ ואת כל מערכות גורמי השמיים והמערכות אשר בארץ, כדור הארץ עם כל המדינות וכל האוכלוסייה שעליו, וכל התרחישים שהתרחשו על פני הכדור הזה במשך כל הדורות כולם, ומה שעוד עתיד להתרחש - כל זה רק לצורך המטרה הגדולה והנעלה והנפלאה הזו של גילוי כבוד ה' יתברך.

וגילוי כבוד ה' יתברך מתבטא באדם באופן פרטי ומתבטא בעם ישראל באופן כללי. באופן פרטי, לעניין הזה התגעגעו ונכספו כל מי שפיעמה בליבו נקודה של אמת. כל מי שהבין שאין מה לחפש בעולם הזה שום עניין גשמי, ושום עניין של השכלה, חוץ מעניין השכלת האלוקות, כפי שאומר הפסוק: "אל יתהלל החכם בחוכמתו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעושרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל - השכל וידוע אותי..." (ירמיהו, ט, כב-כג).

בעניין הזה יכול האדם להתהלל - באם הוא זכה להשכלת האלוקות, לידיעת ה' יתברך - בזאת יכול האדם להתהלל, בזאת הוא יכול להלל, בזאת הוא ידע שבאמת הגיע למטרה הנשגבה ביותר עלי אדמות. ה' יתברך שהוא מלך כל הבריאה הגדולה הזאת, שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, והוא לא מוגבל - לא במקום ולא בזמן ולא בשום עניין גשמי - הוא הגורם אשר מחייה את כל הבריאה הזאת; דומם, צומח, חי, מדבר, והוא אשר עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם. והוא מעורב באופן אישי בכל תרחיש שמתרחש על פני הכדור הזה. אפילו בתרחישים השוליים ביותר, ועל אחת כמה וכמה בתרחישים שאנו מחשיבים אותם כתרחישים גדולים וחשובים. משום שהוא הפועל את הכול, והוא במציאותו האלוקית מהווה את הכול.
ולנו הנבראים לא נותר יותר מאשר לעשות את ההשתדלות מצידנו להכשרת עצמנו ליציאתו של הבורא מן ההעלם אל הגילוי. זה מה שצריך לקרות - יציאתו של הבורא מן ההעלם אל הגילוי - שהוא יתגלה אצלנו. שנאמר: (תהלים, פד, ג) "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'"


שמור פיך מאת ר' רחמים ארבל

הפרשה עוסקת בכל אותם הדברים אשר אסור לנו להכניס אל הפה. וגם בדברים הטהורים המותרים לנו .
מסופר על שני אחים אשר חיו יחדיו במשך הרבה שנים בחוות שכנות עד שיום אחד…
על ויכוח קטן ופעוט, ומילים שיצאו מכלל שליטה הסתכסכו.
זאת הייתה הבעיה הרצינית הראשונה ב-40 שנה.
כל החיים עיבדו יחד את השדות, התחלקו במכונות, בידע, ידעו לעזור אחד את השני בעת הצורך.
הכל התחיל עם אי הבנה עד ש… המצב הפך לבלתי נסבל, חילופי מילים פוגעות ומרות ולאחר מכן … שבועות של שקט.

בוקר אחד מישהו דפק על דלת ביתו של האח הבכור. כשפתח , עמד גבר עם ארגז ובו כלים של נגר. "אני זקוק לעבודה"
אמר הזר. "אולי אתה זקוק לכמה תיקונים בחווה ואוכל לעזור לך?"
כן אמר בעל החווה, יש לי עבודה עבורך. תסתכל מעבר לנחל, האם אתה רואה את החווה הלבנה? שם גר השכן שלי, האמת שהוא אחי הצעיר. עד לא מזמן היה ביננו שטח ירוק מדהים אך הוא החליט להטות את אפיק הנחל על מנת שיחצה בננו ממש כגבול, בטוח עשה את המעשה הזה כדי להרגיז אותי, אבל הוא לא מכיר אותי, אני אחזיר לו…

אתה רואה את העצים שם על יד האסם? אני רוצה שתבנה לי גדר, 2 מטר גובה, לא רוצה לראות אותו עוד…
והנגר חשב : נראה לי שאני מבין את המצב … החוואי עזר לנגר להביא את הקרשים ולאסוף את הכלים ואז נסע העירה לסידורים.
עם רדת הערב, החוואי חזר ובדיוק הנגר סיים את עבודתו. החוואי נעצר במקומו המום , עיניו כמו יצאו מארובות העיניים, ולא הצליח להוציא מילה מפיו. במקום לא היה שום גדר אפילו לא בגובה שני סנטימטרים… במקומו היה גשר - גשר מקסים ומיוחד שאיחד את שתי גדות הנחל… ממש יצירה אומנותית ואיזה מעקה מיוחד…
ואז השכן - אחיו הצעיר של החוואי -התקרב וחיבק בהתרגשות את אחיו המבוגר ולחש: "אתה באמת אדם מיוחד …" לבנות גשר אחרי כל מה שאמרתי ועשיתי…"

בזמן שהאחים מתחבקים הנגר אסף את כליו והתכוון ללכת .
אנא ממך … תישאר עוד כמה ימים אמר החוואי – יש לי עוד כמה דברים לתקן בחווה …
הייתי מאד רוצה להישאר אדוני אבל יש לי עוד הרבה גשרים לבנות…

באת עירום לעולם, אתה גם תלך עירום.
באת תינוק חלש, אתה תלך מהעולם כאדם חלש.
באת בלי כסף ורכוש, אתה גם תלך בלי כסף ורכוש.
המקלחת הראשונה הייתה כשמישהו שטף אותך, גם המקלחת האחרונה שלך מישהו ישטוף אותך.

אז למה? למה כל כך הרבה גאווה ואגו בנינו? כל כך הרבה זדון, רוע, שנאה, וקנאה? כל כך הרבה טינה ואנוכיות? כולנו כאן לזמן מוגבל, ובמקום להתרכז בטוב, באהבת חינם ובאהבת הזולת. אנחנו מבזבזים את זה על חוסר היגיון שלא מביא אותנו לשום מקום טוב!…אז נקפיד לא רק על מה שאנו מכניסים לפה אלא גם על מה שאנו מוציאים מהפה כי המילה שיוצאת אין לנו שליטה עליה.

בשבוע שעבר נפטר איש ענק שר התורה הרב קנייבסקי זצ"ל שלא היה לו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק. אבל כן היה לו מיליון עוקבים.

שבת שלום


מיתתן של צדיקים מכפרת על עוונות הדור ? מתוך הספר: בשנה ההיא

מביא הזוהר )אחרי מות אות ט(: כוון שמיתתן של צדיקים מכפרת על עוונות הדור ומסלקת דינים מהעולם, אמר הקב"ה, כל זמן שאתם בגלות ולא יכולים להקריב קורבנות ביום הכיפורים, התעסקו במיתתם של צדיקים אלו (נדב ואביהוא) ויהיה נחשב לכם כאילו אתם מקריבים קורבנות לכפר עליכם.
ולכן אומר הזוהר )אחרי מות אות כט( אנו קוראים בתפילת שחרית של יום הכיפורים בפרשת "אחרי מות" הפותחת בהזכרת מות שני בני אהרון, כדי שישמעו העם, יצטערו ויורידו דמעה על הצדיקים שנאבדו.
כי כל המצטער על מיתתם של צדיקים, מכריז עליו הקב"ה: "וסר עוונך וחטאתך תכופר" ואף לא ימותו ילדיו בימיו חלילה.