24438_.jpg

יתגדל האומר ויתקדש העושה, אם דבריי נשאו ילדיי, אזי עלי לא יאמר  "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי"

רמזה לנו תורה בדברי יהודה אל יוסף אחיו, את החשיבות של חינוך הילדים ואת הדאגה הרובצת על ההורים ביום הדין.

מה נאמר לאבינו - להקב“ה כאשר נעמוד לפניו ביום הדין, והילד איננו איתנו - והילדים לא הלכו בדרכי אבותיהם וידיהם רפו מדבריו יתברך.

רבי יוסי ברבי חנינא אמר : תפילות אבות תקנום... ברכות ד'

אברהם תקן תפלת שחרית - שנאמר בראשית י"ט 'וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם', ואין עמידה אלא תפלה...

יצחק תקן תפלת מנחה - שנאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב', ואין שיחה אלא תפלה...בראשית כ"ד

יעקב תקן תפלת ערבית - שנאמר: 'ויפגע במקום וילן שם', ואין פגיעה אלא תפלה. בראשית כ"ח

 

מעבר לפשט הדברים, אולי נרמז כאן שבזכות האבות כשהולכים לעולמם, חוזרים הבנים הרחוקים ובאים לבית כנסת להתפלל כדי לומר קדיש ואזי מתחברים מחדש עם אביהם שבשמים.

 

להלן חידושי תורה שה' ית' , חנן אותי להשיג בחסדו ית‘, וקראתים בשם " מחידושי הדב"ש " - הקטן דוד בן שמואל אטלי.

השבת היא מקור הברכה

השבת משקפת את ימות החול. הם כולם מושפעים ממנה ומקבלים ממנה את אורם, שלושה לפניה ושלושה לאחריה. ימי רביעי וחמישי וששי הם ימי הכנה לקראת שבת שתשפיעה בהתאם על ימי ראשון שני ושלישי. 

יום א' - ספירת החסד, בחינת נשמה - כוחו במחשבה. עדיין קיים רשימו של הנשמה היתרה, מסוגל לתיקון  את מה שפגמנו במידת החסד והרחמנות.

יום ב' - ספירת הגבורה, בחינת רוח - כוחו בדיבור. להרבות בו תורה, תפילה ותחנונים. מסוגל לתיקון את מה שפגמנו בתפילה ובלשון הרע ולהתגבר על היצר הרע.

יום ג' - ספירת התפארת, בחינת הנפש - כוחו במעשה. להרבות בו במעשים טובים. מסוגל לתיקון את מה שפגמנו במצוות עשה שביטלנו או שהתרשלנו בהם ובמה שפגענו בכבוד הבריות.

יום ד' - ספירת הנצח, כמו יום ג‘ בחינת נפש  - כוחו במעשה, לקראת שבת הבאה. לחזק תלמידי חכמים, מסוגל לתיקון מידת הענווה.

יום ה' - ספירת ההוד - כמו יום ב‘ בחינת רוח - כוחו בדיבור. מידת אהרן הכהן, להרבות באהבה בין אדם לחברו ולא לדבר בו לשון הרע.

יום ו' - ספירת היסוד - כמו יום א‘ בחינת נשמה - כוחו במחשבה. הכל מתחבר, מקבלים תשובות.

 

ליל ששי - להרבות בלימוד תורה,  משמרה - לומדים כל הלילה כמו ליל ראש חודש שכאשר הירח מועט גם השכינה מועטה וצריכה שיעשו מעשים ולימוד ואז היא עוזרת לכפר על כל החודש, כך ליל ששי מסוגל לכפר על כל העוונות של כל השבוע  ובעיקר מה שפגמנו בברית קודש.

יום שבת - ספירת המלכות, בחינת נשמה לנשמה - שבת מלכתא, היא מקור הברכה.

 

 להורדת בקובץ     

 

חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי...

כבר ידעת מפי הרב אמנון יצחק שליט"א שאחת הסיבות היא כדי להגיע לדרגה של עבד ה' ללא שימוש בשכלו על מנת לקבוע מי ארור ומי ברוך, אלא לדעת שארור המן וברוך מרדכי כי כך אמר לנו רחמנא מפי שלוחיו.

 על אותו משקל, אנו אומרים כל יום בסוף פרשת הקורבנות בענין הקטורת:

תני בר קפרא: אחת לששים או שבעים...ועוד תני בר קפרא: אילו היה נותן בה קרטוב של דבש, אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. לכאורה סיבה שכלית טובה שאין להוסיף דבש לאחד עשר סממני הקטורת כי אז ריחה יהיה יותר מדי חזק  (ריח של קרמל שרוף) ואין אדם שיוכל לעמוד במקדש מפני הריח.

אך ממשיך ושואל: "ולמה אין מערבבין בה דבש?" מה פשר השאלה? הרי כבר נתן לנו סיבה טובה המתקבלת על השכל - מפני ש"אין אדם יכול לעמוד בפני ריחה"!

אלא שהסיבה האמיתית לא מבוססת על השכל או על הידע. הסיבה האמיתית היא: ”כי התורה אמרה“

על דרך זו גם, ביקש דוד המלך ע"ה "טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי" תהילים קי“ט אני מאמין במצוותיך, טעמם השכלי אני יכול להשיג, אך את טעמם האמיתי, את הטוב טעם, אותו למדני.

 אומר רבנו המרח"ו טעם נוסף על דרך הסוד וזה לשונו:

"לעולם תוך הקליפה יש ניצוץ של קדושה המאיר בתוכה ומחיה אותה. לכן צריך לומר ברוך המן, להמשיך אל הניצוץ ההוא אור, ולכן צריך בלא כוונה, אחר שהוא שיכור ויצא מדעתו, שאם יהיה ח"ו בכוונה, יאיר גם אל הקליפה ח"ו."  

                                       

להורדת בקובץ 

כמנהג בית-אל - מעוטר בצורת כוס ישועות 

משמעות המספרים במקרא  

עמד מרע"ה במרום לקבל את תורה מפי הגבורה 

ענין סעודה מפסקת
ערב יום כיפור  

סוד הקערה ולמה מסובבים אותה מעל ראשנו   

האם זו שאלה או קביעה 

מה בין מנחה לעת רצון

מה עדיף?

למה כפילות?

על מהות חג השבועות 

האם משה שבר את הלוחות 

מבוא מקוצר למאמר הויכוח

קיצור ספרו של רבנו

יוסף ג'קיטיליא

מבוא מקוצר למאמר הויכוח

ביאור המאורעות ותוכן המגילה 

  ועוד...  

תרגום מילולי ופירוש של תיקון מ'ח של תיקוני הזהר