top of page
mussafi.jpg

הרב מוצפי

omer.jpg
tashdir.jpg

תשדיר לחג השבועות

shavuot.gif

חג השבועות הוא חג מתן תורה - נתינה אך לא קבלה מרצון אלא כמאונס כדברי הגמרא שבת פח. ופרוש רש"י שם.

נאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר" - אמר ר' אבדימי בר חמא בר חסא: "מלמד שכפה עליהם הקב"ה את   ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" . אם כן, מתי התעורר הרצון לקבלתה? אמר רבא: "אף על פי כן הדור קיבלוה בימי אחשורוש כדכתיב 'קימו וקבלו היהודים' - קיימו מה שקיבלו כבר"

 

לימוד על מנת לקיים מעיד על קבלת התורה מרצון, אך ללא קיום מצוותיה היא נשארת בגדר קבלה מאונס. בחג השבועות, על ידי לימוד התורה יותר משאר ימות השנה, אנחנו מעידים על רצוננו זה.

 

בפורים לעומת זאת, המצב שונה. קבלת התורה הייתה בעלת אופי אחר לחלוטין - קבלה מרצון לאחר מעשה מתוך הזדהות. על כן לא חלה עלינו כל חובה להוכיח את רצוננו.

 

כאמור, בחג השבועות הדגש הוא בלימוד ועל כן נוהגים להישאר ערים כל הלילה ועוסקים בתורה כדי לתקן את שהיה  - יחסנו לתורה כיום נובע מתוך רצון ולא מתוך כפיה. אין כאן מקום לשמחה אלא מקום לעדות והוכחה לפני בורא עולם שהמצב השתנה, ומכאן לדעתי נובע המושג "תיקון ליל שבועות"

 

לעומת זאת בפורים אין צורך בתיקון  אלא להיפך, העם שלם עם קיום המצוות, הוא מיד נענה למרדכי המצווה אותם לצום. תופעה זו של שלימות עם הציווי האלקי היא הגורמת לנו לשמוח בפורים. מחידושי הדב"ש

36.gif
moise.jpg

מצווה לכבד חכמים ולקום מפניהם, שנאמר: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" ויקרא י"ט, ל"ב  ופירשו חז"ל אין זקן אלא מי שקנה חכמה, וזה שהוציא הכתוב, החכם בלשון זקן, הטעם מפני שהבחור החכם ראה בחכמתו מה שראה הזקן ברוב שנותיו החינוך  מצווה רכ"ב.

 

נשאר אפוא שגם מצווה עלינו לכבד זקנים ולקום מפניהם וניתן ללמוד הלכה זו גם ממעשי הלוחות שהרי אף שברי הלוחות היו מונחים בארון שנאמר: "...אשר שברת ושמתם", מלמד שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון.

 

והם אמרו בעקבות כך: "היזהרו בזקן ששכח תלמודו, שלוחות ושברי לוחות שניהם מונחים בארון"

משה שבר את הלוחות או נפלו מידיו ?

 

בפרשת כי תשא, משתמע שהייתה "תאונה" כפי שפירשו תנחומא "כיון שפרח הכתב נעשו כבדים והשליכן".

אומנם בפרשת עקב, מרע"ה מעיד על עצמו שהוא שבר אותם בכח ובכוונה שנאמר: "..ואתפש בשני הלחת ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם" 

בשאלה זו, כבר עסקו חכמינו ז"ל מן קדמת דנן אך בין כך ובין כך, לא ראינו שה' נזף בו או כעס עליו. יתרה מזאת, ידוע  המדרש האומר שהקב"ה אמר למשה לשמור את  "הפסולת", השווה הון רב, של הלוחות השניים שהוא יפסול.

אם כך, מה מסתתר מאחורי מעשה זה של שבירת הלוחות? נראה לי לעניות דעתי לקשור את זה למה שנאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה"

ידוע שמידת הזמן לא חלה בעולמות העליונים כך שעבר, הווה ועתיד משמשים בערבוביה כך שכל דבר הקורה בהווה הינו חלק מתהליך שחייב להיעשות, כי כך עלה במחשבתו ית'

 

בלוחות הראשונים, הלוח והכתב שניהם מעשה אלקים. הלוחות השניים מתחלקים לשניים - האבן מעשה אדם שנאמר: "פסול לך אבנים כראשנים אשר שיברת" והכתב מעשה האלקים שנאמר: "וכתבתי עליהם".

 

גם האדם עשוי משני חלקים - חומר ורוח, גוף ונשמה. הגוף, שמקורו מהאדמה שנאמר: "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה" בראשית ב' ז',  ונשמה שהיא חלק אלו'ה ממעל שנאמר: "ויפח באפיו נשמת חיים" שם, וכך מעיד גם שמו של האדם, אדם מלשון אדמה וגם מלשון אדמה לעליון.

 

בקריעת ים סוף, בני ישראל התעלו לדרגה רוחנית גבוהה ביותר שנאמר: "זה אלי ואנווהו", יכלו להצביע על מראות אלקיות שאפילו הנביא יחזקאל בן בוזי לא זכה לראות. במתן תורה הגיעו בני ישראל כמעט לזיכוך מוחלט של החומר אלא "שגרם החטא" וחזרו לכפי שהיו בתחילה. 

 

עולה אפוא שלכתחילה לא הייתה באפשרותנו לקבל את הלוחות הראשונים, ורק בסוף המעשה שעלה במחשבתו תחילה, נהיה מוכנים ומסוגלים לקבל אותם. מחידושי הדב"ש

אין סעודת חג אלא ביין ובשר,

על כן אנחנו נוהגים לערוך את סעודות החג במיטב הבשרים מלווים כמובן במיני סלטים כמו בשבת.

 

אך ידוע ומפורסם בקרב קהילות ישראל המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.

 

טעמים רבים הובאו למנהג זה, מהם על דרך הפשט, מהם על דרך הרמז (ראשי תיבות וכד'),מהם על דרך המוסר ומהם על דרך הסוד. הטעמים המפורסמים יותר למנהג הם:

א. חג השבועות הוא חג מתן תורה, וכיוון שהתורה נמשלה לחלב, שנאמר: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים, ד, י"א), נוהגים באכילת מאכלי חלב .

ב. בשבועות ניתנה התורה, ובמתן תורה הוזהרו בני ישראל על כל התורה: איסור נבלה ומצוות השחיטה, דיני הכשר הבשר וכד', וכיוון שלא יכלו באותו יום להכין את כל הדרוש לאכילת מאכלי בשר, בעקבות דיני ההכשר החדשים שקיבלו, הוכרחו לאכול מאכלי חלב.

ג. בפסוקי קרבנות החג (במדבר, כח, כו-לא) נאמר: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם וגו'" - ראשי התיבות של "חדשה לה' בשבועותיכם" הם חלב, והרי רמז לאכילת מאכלי חלב בחג זה.


ד. גם מעשה של יעל בסיסרא קשור למנהג זה, אנו רואים שיעל משנה מבקשתו של סיסרא ובמקום להשקותו במים, היא משקהו חלב. לעומת המים, החלב מהווה מקור חיים התואם את המציאות האנושית. המשלת התורה הן למים והן לחלב , תבואר כביטוי לשתי דרכי הנהגה אלוהיות את המציאות. האחת ממקור החיים שמן השמים, והשנייה ממקור החיים שמן הארץ. כוח החיות שמן הארץ, בהיותו הוא עצמו בעל הופעה גופית, הוא מעצים את הכוחות הגופיים שבנו לתת להם מעוצמת המקור המחייה. ועל כן אנחנו נוהגים לאכול לאחר תיקון ליל שבועות והתפילה, ארוחה קלה חלבית ללא לחם על בסיס עוגות חלביות ושתייה חמה (את סעודת החג נקיים בצהריים לאחר המנוחה)

 

אחת מהעוגות המסורתיות לרגל חג השבועות הינה הפרקה העשויה מסולת, חמאה ודבש

farka.jpg
index_edited.jpg
bottom of page