ליל בדיקת חמץ  

 

בליל בדיקת חמץ, אנחנו נוהגים לפזר בחדרים 10 פתיתי לחם עטופים בנייר אותם יחפשו בני הבית. אחת הסיבות לכך היא שלא תהייה ברכתו לריק באם לא ימצא שום חמץ. טעם נוסף ראה בחידושי הדב"ש  

 

לאחר הבדיקה, נוהגים לערוך סעודה של ממש (בחוץ כמובן) עם מיני בשרים על האש כאשר הבשרים המובילים הם צלעות כבש ומרגז. במקום לחם, אימא מכינה פיתות מיוחדות - חסיס, שלא מתפוררות ולא משאירות אחריהן סימני חמץ. על השולחן מיני שאריות של סלטים שנשארו מימות החול ובמרכז מככב השמן עם ההריסה הביתית.

 

מנהג זה שלכאורה נראה מוזר ושלא במקום, לאחר בדיקת החמץ, מקורו כנראה מתקופת הבית וכך הוא מוזכר בגמרא בשם "חגיגת ארבעה עשר" וכך פירשו חכמים (חגיגה ז':)

 

" קרבן זה מובא בנוסף לקרבן החגיגה הרגיל של הרגל (הנקרא חגיגת חמשה עשר) ואין מקריבים אותו אלא כשיש בכך צורך כדלהלן:  מצוה לכתחילה לאכול את קרבן הפסח באופן שהבשר ההוא מביאו לידי גמר שביעה. כשאין בחבורת קורבן פסח אוכלים מרובים, מגיע לכל אחד מהם שיעור בשר שיש בו לבדו בכדי להשביע, ואין צורך להביא חגיגת ארבעה עשר (פסחים סט':)

אך כשיש בחבורה אוכלים מרובים, אין כל אחד מהם מקבל אלא שיעור בשר מועט. באופן זה, כדי שיאכלו את בשר הפסח באופן הרצוי, מקריבים חגיגת ארבעה עשר כדי לאכול את בשרה לפני אכילת הפסח, ונמצא בשר הפסח גומר את שביעתם. לכך נקראת חגיגה זו גם "חגיגה הבאה עם הפסח" (פסחים שם) "

​

​

להלן המתכון של ה "חסיס"

 החומרים:

1 ק"ג קמח מנופה

3 כפות שמרים יבשים

½ כוס סוכר

½ כוס שמן

1 כף מלח

2 - 2½ כוסות מים פושרים

  

 

אופן ההכנה:

לערבב את כל החומרים לבצק בקערה גדולה (קסעה)

לשמן את הדפנות

לכסות ולהניח לתפוח כשעה

לתת מכה לבצק  כדי להוציא את האוויר.

ליצור כדורים בגודל אגרוף.

להניח תבנית אפיה על הכיריים ולשמן בעזרת מטלית ספוגה בשמן את המקום שמעל הלהבה.

לשטח את כדור הבצק לגודל פיתה ולהניח על המקום המשומן מעל הלהבה.

כאשר הבצק משחים, להפוך אותו לצד השני .